בתור דוגמא
לצורך העניין שאלתי אותה כמה עלה לה מעצב טבעת אירוסין ?? ? והיא בתגובה, עשתה לי פרצוף חמוץ שאמר לא יותר ולא פחות מ-"אתה לא רואה שרשום על התיק הזה לואי ויטון?? ? בכבודו ובעצמו.. איך בכלל חשבת וזלזלת בתיק הזה ?? שהוא גם, אגב, ארנק.. ואם אתה מכיר, מה שבטוח לא, סתם להשוואה, בדולצ'ה וגבאנה עשו העתק מדויק של התיק הזה.. גנבים ! ". לא פחות ולא יותר אני אומר לכם.. לצורך השוואה עלאק היא אומרת לי.. ואני ? את כל זה שמרתי בפנים, בצורת כעס מתגבר, אבל לא התפרצתי על הטמטום שלה, אלא שמרתי לעצמי את המילים האלה. בחורה מנופחת מסיליקון ושפתיים נפוחות מרוב כל המציצות שהיא ירדה, למה באמת ציפיתי ? האמת שלא הרבה. באותו רגע ממש לא היה לי יותר מידי מה להגיד, היה לי הרבה מה להגיד, אבל לא ציפיתי שהיא תבין, כי היא, כרגע, ואני מקווה שרק לרגע, בחיים הקצרים ממילא האלה, חיה בבועה משל עצמה, בועה נוצצת וורודה שהיא קוראת לה בגאון ובגאווה העולם שלי, שמסתכם בשתי מילים "לואי וויטון". שלצורך ההשוואה, יש עוד אלף מעצבים פלצנים כמוהו, לא פחות ולא יותר, כן, שלוקחים תיק בשנקל, והופכים אותו למוצר יוקרה ולמותג בעל שם עולמי- כזה שכולם רוצים שיהיה להם. אני יכול להבין למה. אבל אני לא מבין איך באמת זה קורה ? כאילו, מאיפה המותג הזה מתחיל לבסס את עצמו ? איך הוא מגיע לשחקים ככה ? מה שעוד יותר עצוב בסיפור הזה של הבחורה, סתם לצורך השוואה כן, שמאחוריי, לצערי, הבחורה הזאת שמנופחת מכף רגל ובעיקר בראש, עומד גבר שמכלכל אותה ושופך עליה כספים בשביל שהיא תרגיש עוד יותר ריקנית ומלאכותית. עצוב לי שיש גברים כאלה, שהם לא רחוקים מנשים כאלו שביחד הם רחוקים מיליארדי שנות אור מהעולם שלנו שנקרא גם מציאות. אותם אנשים חיים באטמוספרה אחרת, בספירה אחרת, מנותקים ותלושים המציאות, שסתם לצורך ההשוואה, חיים בה מיליארד אנשים עניים רעבים ללחם. סתם בתור דוגמא.